ניסאן אקסטרייל
ג'יפון שבעה מקומות של ניסאן

מושב הנהג נוח ותומך, ומאפשר התמקמות נוחה מול ההגה. האקסטרייל בעל שבעה מושבים, כאשר בתא המטען שני מושבים מתקפלים לתוך רצפת תא המטען. על מנת שמישהו יוכל לשבת שם, יש למשוך את שורת המושבים האמצעית קדימה (היא נעה על מסילה). אם שורת המושבים השלישית מקופלת, ניתן לקבל בשורת המושבים השניה מרווח מעולה ונדיב מאוד. אם המושבים 6+7 פתוחים – אזי המרווח באמצע יהיה פחות מוצלח. אל תבנו על זה שיש לכם ואן משפחתי לשבעה אנשים. לאלו שמאחורה, לא יהיה נוח. בנוסף, צוייד האקסטרייל שלנו בגג פנורמי גדול שמכניס אור ואוויר, אלא אם אתם ביולי/ אוגוסט ורק רוצים מזגן, וכמה שיותר חזק.

בסיס הגלגלים של האקסטרייל עומד על 2.705 מטר, לא מרשים במיוחד אבל הודות למבנה הגבוה של הרכב ולישיבה הזקופה, הוא מספק מרווח מעולה במושב האחורי, כל עוד שורת המושבים השלישית סגורה.  

כשתואם הרכב ביקשתי במיוחד לקבל את גירסת הדיזל 1.7 ליטר, שכן את השילוב המעולה של מנוע ה 1.33 טורבו בנזין המצויין והגיר הרובוטי DCT כבר חוויתי בכלי רכב אחרים של הקונצרן, כאן סיקרן אותו לראות את ההתנהגות של מנוע הדיזל והגיר הרציף. אז יש כאן מנוע טורבו דיזל 1.7 ליטר שמספק כמעט 35 קג"מ ו 150 כ"ס. אליו מחוברת תיבת הילוכים רציפה, שאישית אני פחות אוהב את פעולתה. על פניו, מנוע כזה עם נתונים כאלה אמורים להפוך את האקסטרייל לרכב זריז למדי, בפועל תיבת ההילוכים מסרסת את הרכב. תחת מאמץ, תיבת ההילוכים גורמת למנוע לעבוד בסל"ד גבוה, דבר שמביא לחדירת רעשי מנוע מיותרים לתוך הרכב. התיבה מסרסת את הרכב כך שגם תאוצות שעל פניו היו יכולות להיעשות כהרף עין עם כזה מנוע חזק, נמשכות יותר מדי זמן, עם יותר מדי רעש. רשמית, התאוצה ל 100 קמ"ש אורכת 12.7 שניות ארוכות, כאשר עם מנוע הטורבו בנזין זה ייעשה ב 11.5 שניות. דרמטי לא. אבל ההבדל בדרך ובאופי הפעולה – מוחשי.